תרגום סינודלי של התנ"ך ברוסית

במשך זמן רב בשטח ברית המועצות לשעברהאיחוד השתמש רק באחד - הסינודאל - התרגום של התנ"ך. בשל שזו המדיניות של אתאיזם אוניברסלי בארץ, ואת עמדתה הדומיננטית של הכנסייה האורתודוקסית, אשר הסינוד ואת התרגום אושרה. כפועל יוצא של המצב הזה מושרש בתודעה הציבורית את הרעיון בתרגום המלך ג'יימס - זה התנ"ך אמיתי (כמעט מקורי), וכל תרגומים אחרים - זה משהו חדשני ואמין.

האם זה כך? עד כמה מדויק התרגום הסינודלי של התנ"ך? ולמה אנחנו צריכים תרגומים שונים בכלל?

תרגומים ראשונים

היסטוריה עתיקה של תרגומי התנ"ך לרוסיתלא כל כך עשיר. הראשון שבהם הוצא להורג על ידי האחים סיריל ומתודיוס, שחי במאה ה- IX. והוא נעשה עם השבעים השבעים. לכן, התרגום של הברית הישנה כבר היה כפול: תחילה מעברית ליוונית, מיוונית ועד סלאבית עתיקה.

בשנת 1751, הקיסרית אליזבת הורה,כך שתרגום זה ייבדק מחדש, ואם יש צורך בכך. כך היה פרסום של התנ"ך תחת השם "Elizavetinskaya", אשר הכנסייה האורתודוקסית עדיין משתמשת בשירותי הפולחן שלה.

ההליכים של Macarius

בשנת 1834, ארכימנדריט מאקרי האורתודוכסיהחל לעבוד על תרגום התנ"ך, שנמשך עשר שנים. הוא תירגם את הטקסט ישירות מן השפה העברית, וכבר בשנת 1839 הציג חלק מעבודתו בסינוד. הוא הכחיש באופן גורף את פרסומו. מה היתה הסיבה? חברי הסינוד לא אהבו את העובדה כי Archimandrite Makarii החליט להשתמש בשם האישי של אלוהים בטקסט העיקרי שבו הוא מתרחש במקור. על פי המסורת הכנסייתית, בכל מקום היה צורך להחליף את אלוהים או אלוהים עם כותרות.

למרות סירוב מוחלט, מקאריוסהמשיך בעבודתו. עם זאת, הם החלו לפרסם אותו רק 30 שנים מאוחר יותר. ואז רק בחלקים, במשך שבע שנים, במגזין "סקירה אורתודוכסית". בפעם הבאה שתרגום זה, שנלקח ממאגרי הספרייה הלאומית הרוסית, שוחרר רק ב -1996.

לעבוד על תרגום סינודל

פרדוקסלי כפי שהוא נשמע, אבל דחהמועצת הסינוד שתרגמה את מקריוס שימשה כלי חיוני בהכנת תרגום מעודכן, הידוע כיום כתרגום הסינודלים של התנ"ך. כל הניסיונות להכין תרגומים אחרים נעצרו בכל חומרתם, והעבודות המוגמרות הושמדו. במשך זמן רב היו ויכוחים אם יש צורך לספק את הצאן עם תרגום מעודכן או לעזוב רק את הגירסה הסלאבית הישנה.

לבסוף, בשנת 1858, הרשמיאת ההחלטה כי התרגום הסינודלי של הברית החדשה יהיה שימושי על הצאן, אבל בשירותים צריך להמשיך להשתמש טקסט ישן סלאבית. מצב דברים זה נשאר אותו הדבר עד לרגע זה. התרגום הסינודלי המלא של התנ"ך פורסם רק בשנת 1876.

למה אנחנו צריכים תרגומים חדשים?

במשך יותר ממאה שנה עזר התרגום הסינודיאלי לכנותאנשים מקבלים את הידע של אלוהים. אז כדאי לשנות משהו? הכל תלוי איך להתייחס לתנ"ך. העניין הוא שכמה אנשים תופסים את כתבי הקודש כסוג של קמיע קסום, מאמינים שרק נוכחותו של הספר הזה בבית צריכה לייצר איזושהי פעולה מועילה. וכתוצאה מכך, פוליו של הסבא עם דפים מצהיבים, שבו הטקסט מלא סימנים קשים (זהו אחד המאפיינים המושכים את העין של הדקדוק הישן של הסלאבית), יהיה כמובן אוצר אמיתי.

עם זאת, אם אדם מבין כי נכוןהערך אינו בחומר שממנו עשויים הדפים, אלא במידע שהטקסט נושא, אז הוא ייתן עדיפות לתרגום מובנה וקל לקריאה.

שינויים לקסיקליים

כל שפה משתנה עם הזמן. האופן שבו דיברו אבותינו לא יכול להיות ברור לדור הנוכחי. לכן, יש צורך לעדכן את התרגום של התנ"ך. הנה דוגמאות של כמה מילים מיושנות כי הם נמצאים בתרגום סינודל: אצבע, אצבע, מבורך, בעל, ראמן, pakibytie. אתה מבין את כל המילים האלה? והנה משמעותם: אבק, אצבע, שמחה, אדם, כתפיים, בילוי.

התנ"ך המודרני

בשנים האחרונות הופיעו מספר תרגומים מודרניים. ביניהם ידועים הדברים הבאים:

• 1968 - תרגום של הבישוף קאסיאן (הברית החדשה).
• 1998 - תרגום משחזר של "זרם חי" (הברית החדשה).
• 1999 - "תרגום מודרני" (תנ"ך מלא).
• 2007 - "כתבי הקודש. תרגום העולם החדש "(תנ"ך מלא).
• 2011 - "התנ"ך. תרגום רוסית מודרנית »(תנ"ך מלא).

תרגום תנ"ך חדש מאפשר לך להתמקדחושית, ואינה קוראת לתוך הטקסט הבלתי מובן, כמו בחישוקים עתיקים. אך גם כאן טמון מלכודת למתרגמים, משום שהרצון להעביר את משמעותו של מה שנאמר בשפה מובנת יכול להכיל פרשנויות ופרשנויות אישיות. וזה לא מקובל.

אל תהיה רשלנית בבחירת אשרלתרגם את התנ"ך לקריאה אישית. אחרי הכל, את דבר אלוהים אומר שהוא מדבר אלינו מדפי הספר הזה. שיישמעו דבריו ללא עיוות!