מדוע חגג יום זכויות האדם הבינלאומי
לפחות פעם בשנה אנחנו שומעים ברדיו,בטלוויזיה או לקרוא באינטרנט כי 10 בדצמבר הוא יום זכויות האדם. אבל לא כולם יודעים מדוע זה תאריך החורף המסוים נבחר כדי לחגוג את החג הזה. מה זה אומר? רבים מכנים זאת "חג של פעילי זכויות אדם", והם אינם רחוקים מן האמת. העניין הוא שבאותו זמן, בשנת 1948, אימץ מסמך חשוב מאוד. הוא, למעשה, יזם את המושג המודרני של זכויות האדם. זה קרה בישיבת האסיפה של מבנה בין-ממשלתי חדש - האומות המאוחדות. היא רק החלה את עבודתה ונאלצה לאמץ תקנות וחוזים.
היום הבינלאומי לזכויות האדם נעשה כזהרק לאחר מכן, לאחר שהבינו את הזוועות, הטרגדיות והטבח במלחמת העולם השנייה, הוקמה ועדה בינלאומית מיוחדת. היא איחדה את עורכי הדין של מדינות ויבשות רבות, וכן מסורות לאומיות ודתיים. הם היו צריכים לקבוע בהסכמה אילו עקרונות בסיסיים שקובעים את כבוד האדם מקובלים על כל הגזעים, המדינות והקבוצות האתניות. הוראות אלה היו הבסיס למסמך הקובע כלל אוניברסלי כללי לכל, אשר כל מדינה שהפכה לחבר באו"ם צריכה לשאוף אליה. זהו ביל, שהפך לחלק מן האמנה של הארגון הבין-לאומי המכובד הזה.
יום זכויות האדם הבינלאומי הביאתנועות לא-ממשלתיות רבות שלא רק עקבו אחר התהליך, אלא גם ביקשו להבטיח כי המסמך כולל חירויות שונות הטמונות במושג "כבוד". הזכות לחיות, להשתחרר מאלימות ורעב, הזדמנות לתרגל כל דת - כל זה נכלל ברשימה המנדטורית. ההישג והמימוש של זכויות אלה הוכרו כעדיפות, גבוהה מריבונות המדינה. לכן תאריך האימוץ של מסמך זה נחוג ליום זכויות האדם הבינלאומי. הרי ההגנה על עקרונות אלה היא עניין לכל המדינות, הממשלות והעמים.
אולי, רבים מאיתנו יגידו את זהההצהרה היא רק פיסת נייר. עם זאת, העובדה היא כי זהו תקן מוכרת אוניברסלית של זכויות אדם. הם יכולים להיות שבורים, אבל לא ניתן לקחת משם. לכן, לא רק אפשרי, אלא גם הכרחי, לדרוש את שמירת זכויות אלה. לא בכדי, ב -1993, משתתפי הוועידה העולמית בווינה, שאספה 171 מדינות, אישרו מחדש את מחויבותם להצהרה ולנכונות של ממשלותיהם לפעול לפי התקן הזה. לכן יום זכויות האדם הבינלאומי הוא תאריך המזכיר לנו שיש עקרונות ונורמות שמגינים על כבודנו, ויש להשגיח עליהם ללא יוצא מן הכלל.
