האם אנו מבינים נכון את פתגמי הרוחות של עצלות?

לתוכנית בית הספר התיכון יש שירIvan Sergeevich Turgenev הפרוזה "השפה הרוסית". יש קו כזה: "הו, השפה הגדולה, האדירה, האמיתית והחופשית". משהו בהצעה זו נראה לעם שלנו, עמוס אוריינות אוניברסלית, קרוב, והוא לקח אותו לשירות, אם כי מקוצץ מעט. כך הופיע פתגם: "השפה הרוסית הגדולה והאדירה". ביסודו של דבר, ביטוי זה מבוטא בהקשר אירוני: אם מישהו עשה טעות בהגיית מילה, בבניית משפט, וכן הלאה. וכולם מבינים מה מונח על כף המאזניים. כלומר, הקו הפואטי הפך למופת - מעין סוג של דיבור עם צלילים הומוריסטיים. אבל אם נגמור בסוף, למשל: "השפה הרוסית הגדולה והאדירה, ולכן אנחנו חייבים להשתמש בה במיומנות", אז נקבל פתגם.

משלי ואמרות - גשר במאות האחרונות

בכל השפות, ללא יוצא מן הכלל, יש פתגמים ואמירות: על עצלות, על עבודה, על כישורים, על תצפיות, באופן כללי, על כל מה שקורה לנו ועל העולם הסובב אותנו. הם התפתחו על פני דורות רבים ובאמצעות האלף הביאו לנו את חוכמת אבותינו. מהם אפשר להבין איך הסבים שלנו התייחסו לתופעה זו או אחרת.

לדוגמה, כולנו יודעים עצלות ללא יוצא מן הכלל. יש מאבק עם זה, ולפעמים בהצלחה, אחרים להיכנע לזה - והם גם להשיג גבהים מסוימים בעסק הזה. כמובן, עקבות המאבק הזה לא יכלו לבוא לידי ביטוי בפולקלור עממי. כתוצאה מכך, היו אמירות רבות על עצלות. כמה מהם ידועים לכולם, אבל אנחנו מבינים אותם נכון? בואו להבין.

אמירות על עצלות ועל עבודה

כולנו יודעים את האמרה: "הסוסים גוססים מהעבודה". בגרסה המלאה המקורית, בצורת פתגם, היא נראתה כך: "מסוסי עבודה גוססים, ואנשים מתחזקים". קל לראות שהמשמעות של הפתגם ושל הפתגם היא ההפך.

פתגם אומר כי אין צורך לעבוד,כי הכיבוש קשה וכבר טובה, אפילו חיות כה קשוחות כמו סוסים לא יכולים לסבול. הפתגם גם מסביר כי יש צורך לעבוד, כי אדם (בניגוד חיה שאינה מסוגלת להבין את המשמעות ואת המשמעות של העבודה) הופך בריא וחזק מזה.

בואו נראה כמה אמרות על עצלות. לדוגמה: "עבודה של מישהו אחר היא קצת צרות". אמנם אין אזכור מפורש של עצלות, זה משתמע: כאשר מישהו אחר עובד, אנחנו יכולים לנוח ולא יודע מה לעשות. אז למעשה? לא, זה לא. הנה שאלה של אחר: אם אתה צריך להחליף חבר בעבודה, אז לא לפחד לעבוד קשה, כי זה טוב, ואתה לא צריך לקחת את זה כמו צרות נוספות ועומס.

ערכים ישנים של ביטויים מוכרים

יש עוד אמרות על עצלות. "הכה את הדליים", למשל. אנו משתמשים בתורה זו במובן של "להיות עצלן, לא עושה כלום". ובתחילה המשמעות של אמירה זו היתה שונה.

בקלושה היא הכנה לכף עץ. הוא ייצג churochku רגיל, קצוץ מתוך היומן. מיומנות גדולה כגון עבודה לא דורשת, ולכן, הופקד על עוזרים אדונים - החניכים. וזה היה נקרא כיבוש פשוט "להכות את הדליים". לפיכך, האמירה אינה על בטלה, אלא על עבודה פשוטה.

מאז אנחנו כאן נזכרים אמירות על עצלות, איך לאכדי לומר: "העבודה אינה זאב - היא לא תברח ליער". כלומר, אין צורך למהר, העבודה תחכה, כאשר אנחנו מוכנים, אז נעשה את זה. אבל אם נגמור את הביטוי הזה כמו שאבותינו באו עם זה, אנחנו מקבלים את הדברים הבאים: "העבודה היא לא זאב - היא לא תברח ליער, כי היא מקוללת, וזה הכרחי לעשות את זה." כלומר, המסקנה היא ההפך - לא לגרור את הקו, אבל זה עדיין לא ילך לשום מקום, אז עדיף לעשות את זה בלי דיחוי.

אז מה המסקנה מכל מה שנאמר? חוכמת העם אומרת: אתה לא צריך להיות עצלן - זה חטא. אנחנו צריכים לעבוד בשביל עצמנו ולעזור לאחרים - ואז הכל יהיה בסדר איתנו.