האגדי "סיפורו של בלקין": משמעות תמציתית ונסתרת
יש בתוכנית הלימודים של בית הספר לספרות אחתיצירה יוצאת דופן של אלכסנדר פושקין הקלאסי והרומנטי. המשורר עצמו והסופר לא התחילו להצביע על מחברו, והעניקו לו דמות בדיונית - איוואן פטרוביץ' בלקין המנוח. "סיפורו של בלקין", סיכום קצר אשר ידוע לכל אחד מן השנים הראשונות, הם חמישה סיפורים ייחודיים על התהפוכות היומיומיות של גיבורים שונים. הם מאוחדים רק על ידי המספר, שהפך לעדים מזדמנים לסצנות אלה, ומסר את תכולתם הקצרה.
"סיפורי בלקין" הם חמישה סיפורים נפרדיםאנשים רגילים מפוזרים בחלקים שונים של האימפריה הרוסית הגדולה. אלה דרמות, קומדיות ופרודיות שהיו נוכחים במציאות הזמן. אבל גם עכשיו הם מתרחשים בעולם המודרני. בהם נושא המאבק על האושר של עצמו הוא חוט אדום. זה שונה עבור כל אדם ואת הדרך אליו היא גם מגוונת. מהו "סיפורו של בלקין"? תוכן קצר של אושר ארצי זה, חוכמה עולמית, יסודות המוסר המקובל והתנהגות יומיומית.
"סיפורו של בלקין": סיכום קצר
הסיפור "סופת שלג" הוא בלדה רומנטית עלאהבה לא שוויונית ואיסור הורים. זוג אוהב אוהב בסתר, כדי להינשא בכנסייה קטנה תחת סופת שלג. אבל, למרבה הצער, האושר היה קצר מועד: למרות ההורים קיבלו את החתן המסכן, הוא מת בקרוב.
ב "הקברן" המספר יספר למאזינים עלחיי היומיום האפורים של אדריאן פרוקהורוב, שמזמין את המתים לביתו. כמו באופרה המפורסמת על דון חואן, הם באים אליו. אבל נשמתו של יוצר הארון, שהפכה להיות מחוספסת מדאגות יומיומיות, אפילו לא נבהלה. הגיבור החל להיזכר בפרטים של הלוויה של כל אורח: מה היו הארונות, כמה הוא הרוויח עליהם ... בבוקר הוא פשוט זנח את זיכרונותיו של חלום קודר וחזר לתפקידו.
"הגברת הצעירה-איכרית" היא מאושרתסיפורם של הרוסים הרומאים ויוליה. ואת "Stationmaster" הוא החלק הטוב ביותר של "סיפורו של Belkin" מחזור. הסיכום שלה הוא הפרידה של בתה ואביה, המשתוקקים זה לזה, למאבק התבונה והרגשות. מותו של וירין והביקור של הגברת הצעירה הנאצלת שלו אל קברו מראים שכל העינויים של הזקן היו לשווא: דוניה מאושרת, ומאהבה לא היה נבל. האחרונה "סלחנית" לילדה כבר דיברה על תלולית קבר קטנה.
חמשת הסיפורים האלה מלמדים אותנו שאיןאנשים גדולים. יש רק אדם קרני הגורל בעצמו אחראי על זה. כלי שנמצא הלקח הקשה הזה הוא התמדה, אמונה מישהי טובה יותר, יכולת עמידה, נדיבות ואמיתית. זה מה פושקין כתב. "בלקין", אשר סיכום לא יכול להעביר את היופי של ביטוי אמנותי, שהוא גאון טבוע, מכריח את הקורא לחשוב על משמעות החיים.
