תפיסת הניהול בחינוך
המושג הכללי של השליטה קשור לתפקוד(ביולוגי, טכני, חברתי) כדי להבטיח את שלומם, לשמור על משטר של פעילות ולתרום למימוש מטרת תוכנית הפעילות. בהוראת סטודנטים לאוניברסיטאות פדגוגיות, ההנהלה נחשבת בנספח למערכות החינוך: בתי ספר, מוסדות לגיל הרך, מרכזי חינוך נוספים ועוד. תפיסת הניהול לא רק נלמדת באופן תיאורטי והיא נקבעת בעזרת פתרון של משימות ניהוליות בסמינרים, אלא היא פותחה גם במסגרת הפדגוגיה. לסטודנטים יש הזדמנות ללמוד ולתאר את מבנה הניהול של אותו מוסד חינוכי, שבו הם מתחילים בפעילות הפדגוגית שלהם, וכאשר מבצעים דוחות, השוו בין מספר מערכות, מבנה ויעילות.
הרעיון של ניהול רוכש בטון יותרכאשר נבחנים עקרונות הניהול, דהיינו אותם רעיונות מבוססים ומבוססים הקובעים את כיוון הפעילות הרלוונטית:
- העיקרון של אחדות הפיקוד והקולגיאליות, עםאשר ראש המוסד מסתמך על החלטה קולקטיבית, הכוללת את כל המשתתפים בהליך החינוכי בארגון הניהול, בסיוע מועצת המורים, מועצת המוסד, ההורים וכו '.
- עיקרון האופי המדעי, שבו תהליך הניהול בנוי על בסיס ידע מדעי, תוצאות מחקר וחידושים בתחום הניהול.
- עקרון התכנון. כאן המושג של ניהול נתפסת כתהליך של מימוש התוכנית בזמן, כלומר. הופך מושג טכנולוגי עם חלוקת התוכנית לשלבים ותקופות זמן.
- העיקרון של תמריצים, כאשר המנהל בעבודה מסתמך על כל מיני גירוי של הכפופים: מוטיבציה, הכרת תודה, שבח, בונוס, תסכול מתון, תחרות וכו '.
בכיתה, התלמידים לומדים להבחין ביןניהול וניהול של המערכת. המונח "ניהול" מתייחס תמיד למערכת. האחרון הוא אוסף של חלקים או אלמנטים נפרדים הנמצאים בקשר קבוע אחד עם השני. המושג של מערכת ניהול פירושו יצירת תנאים לא רק לשימור המערכת הפדגוגית, אלא גם לתרגומה לאיכות חדשה, מושלמת יותר. המושג "מנהיגות" כולל את תהליך שימור ופיתוח אלמנט נפרד, ולא את כלל המערכת כולה. האטימולוגיה של המונח מסבה את תשומת הרכב את המילה "יד" ו- "נסיעה", אשר מציינת את היחס האישי במבנה של האלמנטים הבודדים, ואילו השליטה תמיד מתייחסת ולא סובייקטים לאובייקטים של התהליך החינוכי.
ניתן לייצג את מערכת החינוךמערכת של מוסדות חינוך שונים שפעילותם מאוחדת על ידי עקרונות משותפים, הן ממלכתיים והן חינוכיים. רשת מוסדות החינוך מתבצעת:
- גידול ילדים בגיל הרך;
- השכלה תיכונית כללית של תלמידי בתי ספר;
- חינוך מחוץ לבית הספר וגידול ילדים בגילאים שונים;
- חינוך מדעי וטכני מקצועי;
- חינוך מיוחד משני;
- השכלה גבוהה יותר;
- הסבה מחדש של צוות מדעי ופדגוגי;
- העלאת רמת הכשרת המורים.
ניתן להתייחס למושג הניהולהפדגוגית, המאורגנת בכיתה נפרדת. המורה צריך להיות מסוגל לא רק לנהל את הילדים, אלא גם לנהל את הצוות, את התהליך החינוכי. לכן, במסגרת "ניהול המערכות הפדגוגיות" לומדים התלמידים לא רק לנהל מוסד, אלא גם ללמוד את הפסיכולוגיה של האינטראקציה של אנשים בצוות, שיטות להסדרת היחסים, לפתור קונפליקטים וליישם סגנונות שונים של ניהול בקבוצות שונות.
