אגדה "השועל והזאב": ניתוח האגדה

סיפורי עם רוסיים ידועים לא רק לילדים,אלא גם למבוגרים. כל אחד מאיתנו נלמד בלילה סיפורים מאלפים על אנשים ובעלי חיים. האגדה "השועל והזאב" כתובה בסגנון הפולקלור הרגיל, ונצפות בו מסורות הנרטיב העממי הרוסי.

ערמומי "מעיל"

סיפור מצחיק זה מספר לנו על זאב פתי ו שועל תושייה. הערמה הערמומית שלה כבר נראתה כבר מהרגע הראשון.

הסיפור "השועל והזאב" מתחיל עם איך הסבא עםסבתא מחליטה לאכול דגים. בשביל זה, הזקן הולך לנהר לתפוס. לאחר לתפוס עגלת שלמה של דגים, הוא חוזר הביתה. פתאום נראה שועל מת, מכורבל ליד הכביש, למבטו. לא היה גבול לשמחה של הזקן: עכשיו הוא לא יטפל בסבתא רק כדי לדוג, אבל הוא יביא גם צווארון אופנתי! הוא הניח את הממצא בעגלה ומיהר הביתה. אבל הנה זה היה. הרמית הוכיחה שהיא חיה יותר מאשר בחיים! יתר על כן, היא גם אכלה את כל הדג. בשובו הביתה, הופתע לגלות שה"צווארון" נעלם. ואיתו נעלם הדג.

זו הפעם הראשונה שאנחנו פוגשים בערמומיות אדומת השיער שלנו.

הסיפור "השועל והזאב" מלמד אותנו כי אתה לא צריך לסמוך על העיניים שלך מיד. ונסים לא קורים לעתים קרובות כפי שהיינו רוצים.

זאב זאב

על הטריק הזה שועל לא מסתיים. היא יושבת, הדג נגנב מסבה אוכל. זאב חלף על פני, ראה שועל וביקש שאטפל בה. אבל לרמות שלנו הוא לא כל כך פשוט! היא לא רצתה לחלוק. ושוב היא הולכת על הטעיה: הוא מציע לזאב עצמו ללכת לדוג. ולא רק כדי הפיתיון, אבל על הזנב בחור לתפוס, אבל עוד. הזאב לא הבין את הלעג שלה, היה פתי מדי, ועל כך שילם. הוא יושב, קופא, זנבו מושפל בחור והוא אומר שהוא והדגים הגדולים והקטנים נתפסים. לידו פועל הרמאי, אבל לוחש כדי להפוך את הכפור חזק יותר. כל הלילה היה הזאב המטופש לשבת ככה. בבוקר החלטתי לאסוף מלכוד, אבל אני לא יכול לקום! הוא חשב שזה היה שלל גדול. אבל אז, למרבה הצער, נשים עקבו אחר המים. כשראו חיה כזאת, הם החלו להכות אותו ולהסיע אותו משם. הוא נטל את רגלו, המסכנה, את רגליו.

המשמעות של האגדה "פוקס והזאב" היא פשוטה: בין החברים יכול להיות ערמומי. כדאי לחשוב ולשקול הכל לפני שאתה מאמין בעיוורון מילים של אדם אחר.

ושוב, ההונאה

אבל גם אחרי זה, הערמומיות לא חוסכת את חברו. התברר כי בעוד הזאב היה מכות בגלל העצה שלה, השועל הלך לגנוב פנקייק, אבל הכה את ראשה בבצק. היא רצה לפגוש את הזאב ומתייפחת שהיא חולה. הזאב החל להתלונן שהוא קיבל אחרי הרמזים שלה. אבל השועל הפך להיות ערמומי יותר והפך את המצב לטובתה. אמרתי לו שגם היא הוכתה. כן, כך שהמוח התחיל לזרום. הגיבור התמים שלנו, והפעם, האמין לרמאות.

האגדה "השועל והזאב" ממשיכה עם העובדההבחור המסכן המכות על גבו ערמומי ונסע. היא צריכה לשמוח, אבל היא גם לועגת. יושב על זאב ולוחש שהזאב המוכה של הגריסות שלה. הוא שאל מה אמרה חברתו בשקט, והיא רימתה אותו, שהיא ריחמה עליהם, הוכתה.

מסקנה

מה הסיפור הזה מלמד אותנו? ראשית, להיות חכם יותר. לא פעם נפל הזאב על הפיתיון של חברו, אך מעולם לא הבחין בתעלול המלוכלך. ילדים, קוראים את הסיפור הזה, כמובן, מתחרטים על האפור. אבל כל מה שקורה לו צפוי למדי. לא ידוע כמה פעמים הוא ייפול על הפיתיון שלה.

אמון, אבל לבדוק - פתגם המבטא את המשמעות של האגדה "השועל הזאב".

בתקשורת עם אנשים, אתה צריך להיות זהיר יותרותמיד לחשוב על מעשיהם. אולי אם הזאב לא היה כל כך טיפש, הייתי מבין שאף אחד לא יתפוס דגים על ידי הזנב. וכשהמוח מהראש זורם, והשועל רץ בו זמנית, האפור היה צריך לנחש את הטריקים שלה.

דימוי הזאב בסיפור זה אינו בדיוק הרגיל עבורנו. הנה הוא אדיב, בוטח. והשועל הוא עדיין רמאי ערמומי!