נורמות מוסריות ותפקידים בסיסיים

הנורמות המוסריות הן אחת הדרכיםהסדרת ההתנהגות האנושית. הגדרות מסוימות מוסיפות לו תיקון: התנהגותו של אדם בחברה, אולם הבנה כזו של נורמות מוסריות מצמצמת אותם מאוד ואינה מאפשרת לכלול בהם את מושג המוסר, שיש לו משמעות ותוכן אישיים יותר.

הם מרכיב חשוב מאוד בחייםכי הם קובעים את התנהגותו ומשקפים את המודעות העצמית, את ההבנה העצמית. במבט ראשון נראה כי תופעה זו נגזרת באופן מלאכותי, אך היא התעוררה באופן טבעי מסיבות אובייקטיביות.

אנשים הבינו מזמן שהחיים בסביבה משותפתהכללים והחוקים שלהם, שבירת אשר יכול רק להשיג השלכות שליליות. לדוגמה, אדם פרימיטיבי יצר לעצמו תנאים נוחים יותר אם הוא חיסל את המתחרים שלו, הרס את בתיהם ואת עצמם, אם היה קיים בנפרד. אבל כשהחל לחיות בקהילה שבה כל האלמנטים קשורים, ולמעשה מנסים לחיות למען הכלל, התברר שהרסם יוביל רק לגרוע מכול. לכן, אחד הנורמות המוסריות הבסיסיות התעוררו בו ערך החיים האנושיים משתקף והאיסור על הרצח נוצר.

המוסר נוצר על ידי המציאות הסובבתיחד עם זה מתקן את זה. הצעה זו מוכיחה כי שורשיה חוזרים ליכולת ההערכה של האדם: הוא רואה את המתרחש, מעריך את תוצאות התהליך וקובע אם הוא רע או טוב.

עכשיו הערכה זו היא במונחים שלהפוטנציאל ההומניסטי: כיצד אירועים ופעולות של אנשים תורמים לפיתוח ויצירה. המושגים הבסיסיים של טוב ורע נחשבים רק מן ההיבט הזה, וזה, ללא ספק, הוא הסביר ביותר של כל האפשרויות האפשריות.

עם זאת, למרבה הצער, לפעמים בחברה הם הנופשלשיטות מזויפות, ובמסווה של רעיונות מוסריים מאוד (כדי לא לגרום לגל של זעם בחברה ולהשיג תומכים) להביא תוהו ובוהו, הרס ובלבול לחיים. רוב המלחמות מתבססות על שיטה זו: "אנו משחררים את העם", "אנו נקמים, שומרים על כבוד" - נראה כי מדובר במעשים מוסריים נדיבים למדי, אולם הנזק וההרס שהם גורמים להם אינו דומה לכל נורמה של מוסר . אז החברה מרומה, ואת פונקציית ההערכה של המוסר הוא ניוון, כי ההערכה התבררה כבלתי נכונה, והאנושות לא קיבלה שום בניין ופיתוח.

נורמות מוסריות כרגולטור של התנהגות

למרבה הצער, כיום הם שניהם הרגולטוריםזה לא מספיק: זה דורש כוח, משפטי, מינהלי ועוד כמה שיטות אחרות כדי לתקן את ההתנהגות האנושית. אף על פי כן, המוסר הוא ייחודי בהתגלמותו בחייו של אדם, משום שאין צורך לגלותו ולתעד אותו (בדומה לשיטות רגולציה אחרות). האדם עצמו מבין איך הוא צריך להתנהג בחברה, ואפילו בלי לדעת את כל הנורמות המשפטיות בעל פה, הוא, אשם, מבין שהוא עשה לא בסדר ובאופן אובייקטיבי זה חייב לשלם קנס.

בדוגמה בסיסית, המצב הוא כדלקמן: אם מישהו דרוך על רגל של מישהו, אז לא צריך להתנצל כי הם יהיו בכלא על זה, אבל בגלל אחד שעשה את זה הוא רע ממה שהוא עשה לאחרת. זהו הביטוי הגבוה ביותר של הקשר בין מוסר למוסר: תפיסה עצמית קשורה קשר בל יינתק עם הרגשות של אחרים בחברה.

לפי אותו עיקרון, ישמוסריות ומוסריות בתחום המקצועי, שכן ישנם מספר עיסוקים שבהם אדם יכול לחרוג מסמכותו וליהנות מן העמדה. לדוגמה, ביניהם רופאים, עיתונאים, צבא וכו '. נציגים של מקצועות אלה מקבלים מידע סודי, או ליצור קשר ישיר עם אדם על פי הפעילות שלהם, ללא התבוננות בקוד המקצועי האתי, יכול לפגוע בו מאוד. במילה אחת, פעולותיהם יכולות להיות הרסניות ויש כללים נגדה.

סטנדרטים מוסריים כקריטריון

התנהגותם של אנשים מסוימים יכולה להיות דרךחינוך של אחרים. כאן, הנורמות המוסריות ממלאות את הפונקציה החינוכית על פי הסוג המסורתי: דור אחד עובר על נסיונו לחוויה הבאה, ולכן האנושות שומרת על דימויה. ילדים לומדים על פי דוגמאות של אנשים מבוגרים כיצד להתנהג, ולאחר מכן, לאחר שקלטו, באמצעות אגדות ודוגמאות אמיתיות, מושגים של טוב ורע, הם גדלים ומלמדים את ילדיהם.

לכן, החיים מיוצגים בצורה חלשה ללא מוסר, כי זה אחד מאותם היבטים חשובים שמפרידים בין אדם לחיה.