ערבי-ישראלי

הסכסוך הישראלי-ערבי הוא עימותישראל ומספר מדינות ערביות, עמים וארגונים הממוקמים בעיקר באזור המזרח התיכון. עימות זה הוא בעל אופי דתי, פוליטי, כלכלי ואינפורמטיבי.

הסיבה לסכסוך הישראלי-ערבי היאלהלן. ראשית, אלה הן הטענות ההיסטוריות והטריטוריאליות של שני הצדדים: ההיסטוריה של היהודים והערבים הפלסטינים מייצגת את זכויותיהם לאותה ארץ עליה ממוקמים המקדשים העיקריים של שני העמים. הסיבות האידיאולוגיות והפוליטיות לעימות טמונות ברעיונות הלא מפותחים של הציונות ובמנהגם הרדיקלי של המנהיגים הערבים. מבחינה כלכלית, המאבק הוא על נתיבי סחר אסטרטגיים. עם הזמן התווספו הבעיות המשפטיות הבין-לאומיות (אי-התממשות החלטות האו"ם על-ידי שני הצדדים) והשלכות פוליטיות בין-לאומיות על הסיבות הראשוניות לסכסוך (הופיעו מוקדי עניין של כוחות עולמיים בפיתוח הסכסוך הקיים).

הסכסוך הישראלי-ערבי לתולדותיו היה 4 שלבים עיקריים.

השלב הראשון (עד מאי 1948) הסתירות היו בעלות אופי מקומי. האחריות להסלמה מחולקת באופן שווה בין הצדדים. בה בעת, מנהיגים יהודים נטו תחילה להתפשר.

השלב השני החל במלחמת 1948 ונמשך עדסוף מלחמת 1973. תקופה זו היתה הכי עקובה מדם, ולכן זה נקרא "גרעין העימות". עשרים וחמש שנה ראו חמישה עימותים צבאיים פתוחים, כולם זכו לצד הישראלי. למעשה, בכל המקרים, האחריות ליזום פעולות איבה מוטלת על מדינות ערב. באותו זמן לא התנהל משא ומתן דיפלומטי בדרכי שלום.

השלב השלישי (1973 - 1993 ג ').) היה מסומן בתחילת תהליך השלום. בעקבות זאת התקיימו שורה של משא ומתן אסטרטגי, הסתיימו הסכמי שלום (קמפ דיוויד, אוסלו). כמה מדינות ערביות ניהלו שיחות שלום עם ישראל, לאחר שהחליפו את מקומן. נטיות של שלום הופרו על ידי המלחמה בלבנון ב -1982.

ההיסטוריה המודרנית של הסכסוך הישראלי-ערבי(השלב ​​הרביעי) מתחיל ב -1994. העימות הפך לשלב חדש - טרור וטרור. שיחות השלום מתקיימות במרווחי זמן קבועים, אך יעילותן עדיין אינה כה גבוהה עד כי ניתן לעצור את המלחמה. פתרון הסכסוך היום הפך למשימה בינלאומית, והוא הכריע בהחלטה של ​​מתווכים רבים. כל משתתפי העימות (למעט הקבוצות הטרוריסטיות הרדיקליות ביותר) הבינו את הצורך בהסדר שלום של הסכסוך.

עם זאת, אין זה סביר כי ערבי ישראליהסכסוך ייפתר בטווח הקצר. לדברי פוליטיקאים והיסטוריונים, היום כדאי להיות מוכנים להחמרה גדולה עוד יותר של העימות. מספר גורמים תורמים לכך. קודם כל מדובר בתוכנית הגרעין של איראן, העוינת את ישראל. חיזוק השפעתה יוביל לחיזוקן של קבוצות טרור, דוגמת חמאס וחיזבאללה.

בארץ ישראל, עם בעיות של כוח פנימי, איןתנאים למתן ריבונותה. עמדתה של ישראל עצמה התהדקה באופן משמעותי לאחר עליית הכוחות הנכונים. הקבוצות האסלאמיות הרדיקליות ממשיכות לסרב להכיר בכל זכות ישראלית להתקיים, המשך פעילות טרור. בעיית הפליטים הפכה להיות בלתי פתירה, משום שאף אחד מהצדדים של הסכסוך אינו מרוצה מכל אפשרות. בנוסף, באזור, לא רק אנשים אלא גם כוחות הטבע נמצאים במגבלה: מקורות המים מתרוקנים.

הקונפליקט הערבי-ישראלי נותר המסיס והחריף ביותר בכל העימותים בימינו.