סוציולוגיה של החינוך: הגדרה, נושא ומשימות
כמשמעת נפרדת, סוציולוגיההחינוך נוצר במפנה של 19-20 המאות. דרקהיים, ד 'דיואי ומספר מדענים סוציולוגים אחרים הגיעו למסקנה שיש צורך לנתח את הבעיות הקשורות לתפקיד ולפונקציות של החינוך. במקביל, זהו נושא האובייקט של הפדגוגיה והפסיכולוגיה, ההיסטוריה והפילוסופיה, שבו כל מדע בוחן את הפן הרלוונטי לו. הסוציולוגיה מתבססת על מידע כללי, אך בלעדיו לא ניתן לתפקד באופן מלא. יחד עם זאת, הסוציולוגיה של החינוך מציבה לעצמה משימה מסוימת:
- לימוד הצרכים במערכת האימונים;
- הערכת איכות ורמת הידע ומשמעותם החברתית;
- ניתוח היחס של החברה למערכת תפקודית;
- להשפיע על הרפורמה בחינוך;
- קביעת מידת השפעתה על ההתפתחות הדינמית של הצרכים הרוחניים.
- ברמה התיאורטית והסוציולוגית הכללית;
- לרבות תיאוריות סוציולוגיות מיוחדות;
- המורכבת ממחקר סוציולוגי אמפירי.
בהתבסס על תיאוריות כלליות ברמה הכללית, קיימות קוגניציות של הרמה הממוצעת,
הגדרת נושא הסוציולוגיה, ההדגשהזה על הטבע החברתי שלו: מערכת חינוך כמוסד חברתי שבו כל המערכות ותת הוא בשיתוף פעיל, הוא בבירור לייחס את הקשר בין מערכות sublevels.
מטרתו של ענף זה היא חינוך כחברתית: אנשים, ארגונים ותפקידם במערכת. כאן אנו יכולים לדבר על הסביבה בה מתרחש תפקודם של תהליכים חינוכיים, כאשר הנבדקים מתקשרים באמצעות אימונים.
בחקר מערכת זו, סוציולוגיה מבודדת את הפונקציות שבבסיס
- להעביר לדורות הבאים של ידע מצטבר. פונקציה זו מיושמת באמצעות המשפחה, מוסדות החינוך.
- הבטחת ההמשכיות של החוויה החברתית. החוויה האנושית, המעוגנת בכישורים, רכשה ידע ומיומנויות, נמצאת בהווה, אך בו בזמן מממשת את העבר ומובילה להיווצרות העתיד.
- הטמעת ערכים, שנקבעת על ידי התרבות הרווחת.
- פיתוח וגילוי יכולות אישיות אישיות, שהן תנאי הכרחי לביצוע מוצלח של פעילות מסוימת.
- סיוע בתנועה של אדם עם רמה מסוימת של ידע שנרכש ומיומנויות למעמד חברתי גבוה יותר, שבזכותו ההשפעה על הניידות בחברה.
לפיכך, הסוציולוגיה של החינוך היא ענף של ידע סוציולוגי שקובע את תפקיד ומקום החינוך במערכת הרבייה החברתית.
